ערן ורד עבריין או יהונתן קלינגר רשלן ?

ערן ורד עבריין או יהונתן קלינגר רשלן ?

בחודשים האחרונים הטריד ערן ורד מספר קציני בית משפט, את הצוות המנהלי של עורכי הדין ואפילו את בני משפחותיהם. את ההטרדות שביצע ורד הוא ביצע לדבריו על פי חוות דעתו של יהונתן קלינגר שלשיטתו הטרדות מסוג זה היו אמורות להיות מוגנת על ידי חופש הביטוי.

קציני בית המשפט פנו לקבלת צו מבית המשפט נגד ערן ורד ואכן בית המשפט פסק שיש לתת צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד, כאמור בפסק הדין ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן נגד ערן ורד.

צו למניעת הטרדה מאיימת דומה למדי להחלטה של בית המשפט לגבי ביצוע עבירה פלילית מסוג הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה שהעונש עליה מגיע לכדי שלוש שנות מאסר.

אומנם, באותו פסק הדין לא נאסר על כתיבת אמירות מטומטמות וסתמיות באינטרנט ולמשל חזרה ילדותית על שמו של אדם, אך בשורה התחתונה נקבע, כי לשיטתו של יהונתן קלינגר אין מקום בדמוקרטיה הישראלית ומרשו הוכתם בצו בעל גוון פלילי של מטרידן.

לא מיותר לציין, שנגד ערן ורד נפתחה במשטרה גם חקירה פלילית ומלבד החלטת בית המשפט שקיבעה את היותו מטרידן לא לגיטימי הרי שמרחפת מעליו גם העננה הפלילית וחקירת המשטרה נגדו עדיין בעיצומה.

מסתבר, שבין עם ערן ורד הוא עבריין פלילי ובין עם יהונתן קלינגר הוא פשוט עו"ד רשלן הרי שמעשיהם של השניים נפסלו על ידי גורמי החוק והמשפט בישראל.

המסקנות מהפרשה הן בראש ובראשונה שיש להיזהר מהמלצותיו של יהונתן קלינגר, שכן שכרונו של יהונתן קלינגר מחשיפה תקשורתית עלול בסבירות גבוה להביא את לקוחותיו לתיק במשטרה ולכתם פלילי שילווה אותם לעד.

אומנם, מייד לאחר שניתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד אץ לו רץ לו יהונתן קלינגר אל הבלוג שלו ושיקר בצורה מסלפת למה לדעתו יש נקודות זכות גם לטובתו בפסק הדין, אבל מי שבאמת נדפק מכל הסיפור הוא הלקוח שלו, ערן ורד שנשאר עם מאמר מתחנף של יהונתן קלינגר אבל גם עם צו מבית המשפט בישראל שקובע שהוא מטרידן לא לגיטימי, בצירוף חקירת משטרה פלילית שייתכן ותוביל אותו עד לכדי מאסר.

אז אנחנו לא יכולים לקבוע בצורה חד משמעית אם ערן ורד הוא עבריין או יהונתן קלינגר הוא רשלן ואולי בכלל התשובה הנכונה היא גם וגם אבל מה שבטוח זה ששני אלו לא מבינים שעוד פוסט בבלוג שלהם לא יציל אותם מהשטויות שהם עושים ושאומנם גלגלי הצדק במדינה פועלים לאט, אבל את חופש הביטוי הם נטשו מזמן ומה שנשאר לגביהם זה מה שתחליט המשטרה, בעיקר אחרי שבית המשפט כבר קבע מיהו ערן ורד, סתם מטרידן.

למה לדעתנו יהונתן קלינגר פגע פגיעה חמורה באינטרס הציבורי ?

למה לדעתנו יהונתן קלינגר פגע פגיעה חמורה באינטרס הציבורי ?

ניתוח מעמיק של פס"ד עו"ד לאה דורפמן נגד ערן ורד בו דחה בית המשפט את עמדתו של יהונתן קלינגר ואסר על ערן ורד להטריד את קציני בית המשפט והצוות המנהלי תוך חציית גבולות חופש הביטוי וניצול לרעה של עקרונות הדמוקרטיה, כנגד קציני בית משפט ובני משפחותיהם.

חופש הביטוי משתרע על כל צורות הביטוי; הוא כולל בחובו ביטוי של דעות מקובלות ודעות חריגות; הוא משתרע על דעות שאוהבים לשמוע ועל דעות מרגיזות וסוטות. חופש הביטוי הוא החופש להביע דעת – כדברי השופט ברנן – "ללא מעצורים, ללא איסתניסטיות ופתוח לרווחה" "בפרשת New York Times v. Sullivan, 376 U.S. 254 (1964)).

אף על פי כן, במקרים חריגים, גם הלגיטימיות שנותן חופש הביטוי לשקר כאמור בבג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272), לא מאפשר התנהגויות לא חברתיות שמגיעות לכדי פגיעה רצינית וחמורה באינטרס הציבורי.

בפס"ד ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד, הטילה כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק, צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד, שחלק מדרכי התבטאויותיו פסולות על פי ההחלטה, 'אינן ראויות' ואף בוגדות בחופש הביטוי.

באותו הדיון, דחה בית המשפט את טענותיו של עו"ד יהונתן קלינגר וקבע שיש לתת צו נגד מרשו, שיאסור עליו לבצע חלק מפעולותיו, אותן נאסר עליו להמשיך לבצע.

בדיון המשותף בערעורים הפליליים בש"פ  5934/05 ובש"פ  6238/05 (מדינת ישראל נ' שי מלכה) הסביר כבוד הנשיא, השופט אהרון ברק, כי:

"לא כל ביטוי הנופל לגדר היקפו של חופש הביטוי זוכה להגנתה של המדינה. ענין לנו באיזון (אופקי או אנכי) בין ערכים ואינטרסים מתנגשים. במסגרת איזון זה ניתן למשל להגביל את חופש הביטוי אם הפגיעה של הביטוי באינטרס הציבורי היא קשה, רצינית וחמורה, וקיימת הסתברות קרובה לוודאות כי מתן חופש לביטוי יביא לאותה פגיעה בכלל או בפרט."

כבוד הנשיא ברק הדגיש בפסק דינו, שרק במקרי קיצון חריגים, בהם קיימת הסתברות קרובה לוודאות שהניצול לרעה של חופש הביטוי יפגע באינטרס הציבורי, יוגבל חופש הביטוי בצו שיפוטי.

הטלת האיסורים על ידי בית המשפט, נגד דעותיו של יהונתן קלינגר וחברו המטרידן לימדו, כי אפילו בחופש שהנו ללא גבולות יש כאלו המוצאים את הדרך לנצלו לרעה ולבגוד במטרתו האמיתית של חופש הביטוי.

נזכיר שהערך העליון ממנו צמח חופש הביטוי הוא: "החופש של היחיד להגשים את עצמו; חופש הביטוי הוא החופש של היחיד (ראו: בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272)."

בית המשפט באותו עניין עוד הסביר בקביעותיו על גבולות חופש הביטוי, כי: "חופש הביטוי וההפגנה ניתן בישראל לכל. הוא מהווה את "ציפור נפשה" של הדמוקרטיה (הנשיא ש' אגרנט בע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פ"ד כב(2) 427, 435). יש לה "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם" (בג"ץ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 398)"

הכותב הנו עורך דין ממשרד נועם קוריס ושות, עורכי דין

האמור אינו מהווה יעוץ משפטי

יהונתן קלינגר מנצל לרעה את חופש הביטוי

בית המשפט קבע:  ערן ורד מנצל לרעה את חופש הביטוי, בצו הטרדה מאיימת שהוצא נגדו נקבע עוד: אסור לערן ורד לשלוח דואר אלקטרוני למבקשים, למשך 6 חודשים לפחות.

בהחלטה שהותרה לפרסום בימים אלו, קבע בית השלום בתל אביב (כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק) במסגרת תיק הטרדה מאיימת ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד (ה"ט 30520-09-10), כי התנהגותו של ערן ורד או לפחות חלק ממעשיו, מהווים הטרדה מאיימת נגד קציני בית המשפט וכנגד הצוות המנהלי.

בית המשפט ביקר גם את ההטרדות שביצע ורד בקשר עם קטינים, בני משפחות המבקשים ואסר עליו בצו להמשיך במעשיו הפוגעים בקטינים.

נזכיר שאת ההטרדות המאיימות של ערן ורד, כנגד צוות משרד קציני בית המשפט ובני משפחותיהם החל, לאור סברתו של ערן ורד, שאין לחסום את תופעת הספאם בפייסבוק למרות דעתם של מומחי משפט ועורכי דין שונים, בהתאם לפרשנות שניתנה לחוק.

,

ורד סירב גם לקבל את העובדה, שעל אף המחלוקת שפרצה בין עורכי דין ומשפטנים לגבי פרשנות חוק דואר הזבל, עדיין ברור שפעולות משרד עורכי הדין, נעשו כדין, אף לדעתו של עורך הדין של ורד, עו"ד שבז גם הוא לגבולות חופש הביטוי-  יהונתן קלינגר.

יהונתן קלינגר מעודד פגיעה בקטינים

בית המשפט קבע: ניתן צו הטרדה מאיימת נגד מטרידן באינטרנט ונאסר עליו לשלוח דואר אלקטרוני, למשך 6 חודשים.

בהחלטה שהותרה לפרסום בימים אלו, קבע בית השלום בתל אביב (כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק) במסגרת תיק הטרדה מאיימת ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד (ה"ט 30520-09-10), כי התנהגותו של ערן ורד או לפחות חלק ממעשיו, מהווים הטרדה מאיימת נגד חמישה מבקשים לפחות, שפנו לאור מעשיו של ורד לקבלת צו הגנה מבית המשפט.

בית המשפט ביקר את ההטרדות שביצע ורד בקשר עם קטינים, בני משפחות המבקשים ואסר עליו בצו להמשיך במעשיו הפוגעים בקטינים.

ההטרדות החוזרות של ערן ורד, כנגד צוות משרד עורכי הדין ובני משפחותיהם החלו, לאור סברתו של ערן ורד, שאין לחסום את תופעת הספאם בפייסבוק למרות דעתם של מומחי משפט ועורכי דין שונים, בהתאם לפרשנות שניתנה לחוק.

,

ורד סירב גם לקבל את העובדה, שעל אף המחלוקת שפרצה בין עורכי דין ומשפטנים לגבי פרשנות חוק דואר הזבל, עדיין ברור שפעולות משרד עורכי הדין, נעשו כדין, אף לדעתו של עורכי הדין של ורד, דוגמת עו"ד יהונתן קלינגר.

חוות דעת טכנולוגית אף לימדה, שמבחינה טכנית, הטענה כאילו עורכי הדין או מי מלקוחותיהם הצטרפו מרצונם לקבוצות האירועים, אינה נכונה מבחינה טכנולוגית והשליטה האם לשלוח הודעות ספאם למשתמשי הפייסבוק או אם להימנע מכך, נמצאת בידיהם של מנהלי האירועים.

ערן ורד, נגדו נתן בית המשפט את צו ההטרדה המאיימת, הסתייע כאמור בעו"ד יהונתן קלינגר שהתעקש בצורה תמוהה, שאין פסול לנקוט במעשים שיש בהם פגיעה בקטינים, עד כדי שסירב לגבולות שנועדו למנוע ניצול לרעה, של חופש הביטוי.

עוד דרש עו"ד קלינגר מהטעמים ששמר עימו, להעדיף הטרדות הפוגעות בבני המשפחות של קציני בית המשפט, על פני פעולות משפטיות חוקיות, שהיה יכול לנקוט לכאורה לשיטתו, על פי דין.

בית המשפט עוד התריע בפני ערן ורד, כי גם פרסומיו שאינם מהווים הטרדה מאיימת אינם בהכרח ראויים והסביר שגם אלו "יכלו להיעשות בדרך אחרת".

בהחלטתו קבע בית המשפט שלטענת ערן ורד בפניו, ניסה ורד לטעון, שאין להגדירו עד אותו הרגע במהלך המשפט כעבריין, שכן באותה העת עדיין לא הורשע ורד על פי דין, על ידי בית המשפט.

בשל אופיו המיוחד של הליך צו ההטרדה המאיימת, בית המשפט לא נכנס לדקויות בדיקת אי אמיתות פרסומיו של ערן ורד במקרה הפרטיקולארי שהובא בפניו, אך בכל מקרה יאמר שהרשת חברתית פייסבוק החליטה ממילא להסיר את פרסומיו של ערן ורד ולהזהיר אותו לאור הקבוצה שהקים, כיוון שממילא מעשיו היו פסולים גם לדעתה.

בית המשפט נתן כנגד ערן ורד גם, צו למניעת הטרדה מאיימת שאוסר עליו לפנות אל המבקשים באמצעות המייל והטלפון, וכן קבע שלפחות חלק מפרסומיו מהווה שימוש לרעה בחופש הביטוי.

"לאור כל האמור לעיל ניתן צו, שתוקפו 6 חודשים מהיום, האוסר על המשיב לפנות למשרד המבקש או למי מהמבקשים בדואר אלקטרוני או טלפונית, וכן אוסר עליו לפרסם תמונות או לינקים לתמונות הכוללות צילום של קטין מחשבון הפייסבוק של המבקש."

בית המשפט ציין, שפניות אל משרד עורכי דין נ. קוריס ושות' באמצעות המייל או הטלפון ממילא לא נועדו עבור ורד, אלא נועדו על מנת לקבל יעוץ משפטי

למה עו"ד יהונתן קלינגר מעודד פגיעה בקטינים ?

בית המשפט קבע: ניתן צו הטרדה מאיימת נגד מטרידן באינטרנט ונאסר עליו לשלוח דואר אלקטרוני, למשך 6 חודשים.

בהחלטה שהותרה לפרסום בימים אלו, קבע בית השלום בתל אביב (כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק) במסגרת תיק הטרדה מאיימת ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד (ה"ט 30520-09-10), כי התנהגותו של ערן ורד או לפחות חלק ממעשיו, מהווים הטרדה מאיימת נגד חמישה מבקשים לפחות, שפנו לאור מעשיו של ורד לקבלת צו הגנה מבית המשפט.

בית המשפט ביקר את ההטרדות שביצע ורד בקשר עם קטינים, בני משפחות המבקשים ואסר עליו בצו להמשיך במעשיו הפוגעים בקטינים.

ההטרדות החוזרות של ערן ורד, כנגד צוות משרד עורכי הדין ובני משפחותיהם החלו, לאור סברתו של ערן ורד, שאין לחסום את תופעת הספאם בפייסבוק למרות דעתם של מומחי משפט ועורכי דין שונים, בהתאם לפרשנות שניתנה לחוק.

,

ורד סירב גם לקבל את העובדה, שעל אף המחלוקת שפרצה בין עורכי דין ומשפטנים לגבי פרשנות חוק דואר הזבל, עדיין ברור שפעולות משרד עורכי הדין, נעשו כדין, אף לדעתו של עורכי הדין של ורד, דוגמת עו"ד יהונתן קלינגר.

חוות דעת טכנולוגית אף לימדה, שמבחינה טכנית, הטענה כאילו עורכי הדין או מי מלקוחותיהם הצטרפו מרצונם לקבוצות האירועים, אינה נכונה מבחינה טכנולוגית והשליטה האם לשלוח הודעות ספאם למשתמשי הפייסבוק או אם להימנע מכך, נמצאת בידיהם של מנהלי האירועים.

ערן ורד, נגדו נתן בית המשפט את צו ההטרדה המאיימת, הסתייע כאמור בעו"ד יהונתן קלינגר שהתעקש בצורה תמוהה, שאין פסול לנקוט במעשים שיש בהם פגיעה בקטינים, עד כדי שסירב לגבולות שנועדו למנוע ניצול לרעה, של חופש הביטוי.

עוד דרש עו"ד קלינגר מהטעמים ששמר עימו, להעדיף הטרדות הפוגעות בבני המשפחות של קציני בית המשפט, על פני פעולות משפטיות חוקיות, שהיה יכול לנקוט לכאורה לשיטתו, על פי דין.

בית המשפט עוד התריע בפני ערן ורד, כי גם פרסומיו שאינם מהווים הטרדה מאיימת אינם בהכרח ראויים והסביר שגם אלו "יכלו להיעשות בדרך אחרת".

בהחלטתו קבע בית המשפט שלטענת ערן ורד בפניו, ניסה ורד לטעון, שאין להגדירו עד אותו הרגע במהלך המשפט כעבריין, שכן באותה העת עדיין לא הורשע ורד על פי דין, על ידי בית המשפט.

בשל אופיו המיוחד של הליך צו ההטרדה המאיימת, בית המשפט לא נכנס לדקויות בדיקת אי אמיתות פרסומיו של ערן ורד במקרה הפרטיקולארי שהובא בפניו, אך בכל מקרה יאמר שהרשת חברתית פייסבוק החליטה ממילא להסיר את פרסומיו של ערן ורד ולהזהיר אותו לאור הקבוצה שהקים, כיוון שממילא מעשיו היו פסולים גם לדעתה.

בית המשפט נתן כנגד ערן ורד גם, צו למניעת הטרדה מאיימת שאוסר עליו לפנות אל המבקשים באמצעות המייל והטלפון, וכן קבע שלפחות חלק מפרסומיו מהווה שימוש לרעה בחופש הביטוי.

"לאור כל האמור לעיל ניתן צו, שתוקפו 6 חודשים מהיום, האוסר על המשיב לפנות למשרד המבקש או למי מהמבקשים בדואר אלקטרוני או טלפונית, וכן אוסר עליו לפרסם תמונות או לינקים לתמונות הכוללות צילום של קטין מחשבון הפייסבוק של המבקש."

בית המשפט ציין, שפניות אל משרד עורכי דין נ. קוריס ושות' באמצעות המייל או הטלפון ממילא לא נועדו עבור ורד, אלא נועדו על מנת לקבל יעוץ משפטי

 

יהונתן קלינגר מנצל לרעה את חופש הביטוי

ניתן צו הטרדה מאיימת נגד ערן ורד ונאסר עליו לשלוח דואר אלקטרוני, למשך 6 חודשים

בית המשפט קבע: לבקשת עורכי דין נועם קוריס ושות' ניתן צו הטרדה מאיימת נגד מטרידן ונאסר עליו לשלוח דואר אלקטרוני, למשך 6 חודשים.

בהחלטה שהותרה לפרסום בימים אלו, קבע בית השלום בתל אביב (כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק) במסגרת תיק הטרדה מאיימת ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד (ה"ט 30520-09-10), כי התנהגותו של ערן ורד או לפחות חלק ממעשיו, מהווים הטרדה מאיימת נגד חמישה מבקשים לפחות, שפנו לאור מעשיו של ורד לקבלת צו הגנה מבית המשפט.

בית המשפט ביקר את ההטרדות שביצע ורד בקשר עם קטינים, בני משפחות המבקשים ואסר עליו בצו להמשיך במעשיו הפוגעים בקטינים.

ההטרדות החוזרות של ערן ורד, כנגד צוות משרד עורכי הדין ובני משפחותיהם החלו, לאור סברתו של ערן ורד, שאין לחסום את תופעת הספאם בפייסבוק למרות דעתם של מומחי משפט ועורכי דין שונים, בהתאם לפרשנות שניתנה לחוק.

,

ורד סירב גם לקבל את העובדה, שעל אף המחלוקת שפרצה בין עורכי דין ומשפטנים לגבי פרשנות חוק דואר הזבל, עדיין ברור שפעולות משרד עורכי הדין, נעשו כדין, אף לדעתו של עורכי הדין של ורד, דוגמת עו"ד יהונתן קלינגר.

חוות דעת טכנולוגית אף לימדה, שמבחינה טכנית, הטענה כאילו עורכי הדין או מי מלקוחותיהם הצטרפו מרצונם לקבוצות האירועים, אינה נכונה מבחינה טכנולוגית והשליטה האם לשלוח הודעות ספאם למשתמשי הפייסבוק או אם להימנע מכך, נמצאת בידיהם של מנהלי האירועים.

ערן ורד, נגדו נתן בית המשפט את צו ההטרדה המאיימת, הסתייע כאמור בעו"ד יהונתן קלינגר שהתעקש בצורה תמוהה, שאין פסול לנקוט במעשים שיש בהם פגיעה בקטינים, עד כדי שסירב לגבולות שנועדו למנוע ניצול לרעה, של חופש הביטוי.

עוד דרש עו"ד קלינגר מהטעמים ששמר עימו, להעדיף הטרדות הפוגעות בבני המשפחות של קציני בית המשפט, על פני פעולות משפטיות חוקיות, שהיה יכול לנקוט לכאורה לשיטתו, על פי דין.

בית המשפט עוד התריע בפני ערן ורד, כי גם פרסומיו שאינם מהווים הטרדה מאיימת אינם בהכרח ראויים והסביר שגם אלו "יכלו להיעשות בדרך אחרת".

בהחלטתו קבע בית המשפט שלטענת ערן ורד בפניו טען ורד, שאין להגדירו עד אותו הרגע במהלך המשפט כעבריין, שכן באותה העת עדיין לא הורשע ורד על פי דין, על ידי בית המשפט.

בשל אופיו המיוחד של הליך צו ההטרדה המאיימת, בית המשפט לא נכנס לדקויות בדיקת אי אמיתות פרסומיו של ערן ורד במקרה הפרטיקולארי שהובא בפניו, אך בכל מקרה יאמר שהרשת חברתית פייסבוק החליטה ממילא להסיר את פרסומיו של ערן ורד ולהזהיר אותו לאור הקבוצה שהקים, כיוון שממילא מעשיו היו פסולים גם לדעתה.

בית המשפט נתן כנגד ערן ורד גם, צו למניעת הטרדה מאיימת שאוסר עליו לפנות אל המבקשים באמצעות המייל והטלפון, וכן קבע שלפחות חלק מפרסומיו מהווה שימוש לרעה בחופש הביטוי.

"לאור כל האמור לעיל ניתן צו, שתוקפו 6 חודשים מהיום, האוסר על המשיב לפנות למשרד המבקש או למי מהמבקשים בדואר אלקטרוני או טלפונית, וכן אוסר עליו לפרסם תמונות או לינקים לתמונות הכוללות צילום של קטין מחשבון הפייסבוק של המבקש."

בית המשפט ציין, שפניות אל משרד עורכי דין נ. קוריס ושות' באמצעות המייל או הטלפון ממילא לא נועדו עבור ורד, אלא נועדו על מנת לקבל יעוץ משפטי

יהונתן קלינגר

הותר לפרסום, לבקשת עורכי דין נועם קוריס ושות' ניתן צו הטרדה מאיימת נגד המטרידן של קלינגר ערן ורד ונאסר עליו לשלוח דואר אלקטרוני, למשך 6 חודשים.

בהחלטה שהותרה לפרסום בימים אלו, קבע בית השלום בתל אביב (כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק)במסגרת תיק הטרדה מאיימת ה"ט 30520-09-10, כי התנהגותו של ערן ורד או לפחות חלק ממעשיו, מהווהים הטרדה מאיימת נגד חמישה מבקשים לפחות, שפנו לאור מעשיו של ורד לקבלת צו הגנה מבית המשפט.

בית המשפט ביקר את ההטרדות שביצע ורד בקשר עם קטינים, בני משפחות המבקשים ואסר עליו בצו להמשיך במעשיו הפוגעים בקטינים.

ההטרדות החוזרות של ערן ורד, כנגד צוות משרד עורכי הדין ובני משפחותיהם החלו, לאור סברתו של ערן ורד, שאין לחסום את תופעת הספאם בפייסבוק למרות דעתם של מומחי משפט ועורכי דין שונים, בהתאם לפרשנות שניתנה לחוק.

ורד סירב גם לקבל את העובדה, שעל אף המחלוקת שפרצה בין עורכי דין ומשפטנים לגבי פרשנות חוק דואר הזבל, עדיין ברור שפעולות משרד עורכי הדין, נעשו כדין, אף לדעתו של עורכי הדין של ורד, דוגמת עו"ד יהונתן קלינגר.

חוות דעת טכנולוגית אף לימדה, שמבחינה טכנית, הטענה כאילו עורכי הדין או מי מלקוחותיהם הצטרפו מרצונם לקבוצות האירועים, אינה נכונה מבחינה טכנולוגית והשליטה האם לשלוח הודעות ספאם למשתמשי הפייסבוק או אם להימנע מכך, נמצאת בידיהם של מנהלי האירועים.

ערן ורד, נגדו נתן בית המשפט את צו ההטרדה המאיימת, הסתייע כאמור בעו"ד יהונתן קלינגר שהתעקש בצורה תמוהה, שאין פסול לנקוט במעשים שיש בהם פגיעה בקטינים, עד כדי שסירב לגבולות שנועדו למנוע ניצול לרעה, של חופש הביטוי.

עוד דרש עו"ד קלינגר מהטעמים ששמר עימו, להעדיף הטרדות הפוגעות בבני המשפחות של קציני בית המשפט, על פני פעולות משפטיות חוקיות, שהיה יכול לנקוט לכאורה לשיטתו, על פי דין.

בית המשפט עוד התריע בפני ערן ורד, כי גם פרסומיו שאינם מהווים הטרדה מאיימת אינם בהכרח ראויים והסביר שגם אלו "יכלו להיעשות בדרך אחרת".

בהחלטתו קבע בית המשפט שלטענת ערן ורד בפניו טען ורד, שאין להגדירו עד אותו הרגע במהלך המשפט כעבריין, שכן באותה העת עדיין לא הורשע ורד על פי דין, על ידי בית המשפט.

בשל אופיו המיוחד של הליך צו ההטרדה המאיימת, בית המשפט לא נכנס לדקויות בדיקת אי אמיתות פרסומיו של ערן ורד במקרה הפרטיקולארי שהובא בפניו, אך בכל מקרה יאמר שהרשת חברתית פייסבוק החליטה ממילא להסיר את פרסומיו של ערן ורד ולהזהיר אותו לאור הקבוצה שהקים, כיוון שממילא מעשיו היו פסולים גם לדעתה.

בית המשפט נתן כנגד ערן ורד גם, צו למניעת הטרדה מאיימת שאוסר עליו לפנות אל המבקשים באמצעות המייל והטלפון, וכן קבע שלפחות חלק מפרסומיו מהווה שימוש לרעה בחופש הביטוי.

"לאור כל האמור לעיל ניתן צו, שתוקפו 6 חודשים מהיום, האוסר על המשיב לפנות למשרד המבקש או למי מהמבקשים בדואר אלקטרוני או טלפונית, וכן אוסר עליו לפרסם תמונות או לינקים לתמונות הכוללות צילום של קטין מחשבון הפייסבוק של המבקש."

בית המשפט ציין, שפניות אל משרד עורכי דין נ. קוריס ושות' באמצעות המייל או הטלפון ממילא לא נועדו עבור ורד, אלא נועדו על מנת לקבל יעוץ משפטי