את יהונתן קלינגר לא עניינה התגובה או העובדות אלא הרצון להכפיש ולקבל במה...

בכתבה באינטרוויזיה מצוטט ד"ר יחיאל שבי דובר משרד התקשורת כאומר:

"האשמה בדבר שקר עובד מדינה מבלי שתינתן לו הבמה להגיב שהרי את יהונתן קלינגר לא עניינה התגובה או העובדות אלא הרצון להכפיש ולקבל במה".

נמרוד אבישר כותב בבלוג שלו על יהונתן קלינגר, כי: תביעת הדיבה ... , לא תהיה ד"ר שבי נגד עו"ד יהונתן קלינגר, היא תהיה משרד התקשורת נגד עו"ד יהונתן קלינגר,

יהונתן קלינגר: "הדבר היחיד שבעייתי בפוסט שלי הוא השימוש במילה "משקר"

עורכי דין מבקרים את יהונתן קלינגר- מנצל לרעה את חופש הביטוי....

עורכי דין מבקרים את יהונתן קלינגר- מנצל לרעה את חופש הביטוי....

מתוך הבלוג של עו"ד נועם קוריס:

לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי בפגישה מוזרה ויש מי שיאמר אפילו 'הזויה', בפגישה היה איזה מישהו שטען בלהט שהוא מקדם האתרים הכי טוב במדינת ישראל, בעיקר הוא טען שהוא מתמחה בקידום אתרים של עורכי דין.

אותו אדם הזוי ניסה לשכנע אותי בכל דרך שהוא מקדם האתרים הכי טוב ושאין בכל ישראל מישהו יותר טוב ממנו או אפילו שמתקרב לרמתו. בכלל הוא ניסה לטעון שהוא כל כך תותח בתחום שכל עורך דין היה רוצה לשכור את שירותיו לקדם לעצמו את האתר. נקודה.

כבר שמעתי סיפורים או אגדות על מקדמי אתרי אינטרנט שקידמו את שמו של מנכ"ל חברה זו או אחרת במנוע החיפוש של גוגל, בכדי להשיג את התוצאה בעמוד הראשון של גוגל במנוע החיפוש, וכך להשיג מהלקוח הפוטנציאלי תשומת לב בכדי שישכור את שירותיהם.

האמת, אני יכול להבין את ההיגיון, הלקוח הפוטנציאלי מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את ששמו, הוא בודק במה מדובר ואותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת הצליחה להשיג את תשומת ליבו.

בכל מקרה באותה הפגישה ולאחריה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים באינטרנט.

אוי כמה מאמצים טיפשיים וחסרי פרופורציות הוא עשה, כבר בהתחלה הוא קנה שם מתחם, (דומיין) עם השם המלא שלי (נועם-קוריס) ועוד מהיקרים... בשפה העברית ועם סיומת קום.

באתר האינטרנט שהקים לכבודי על הדומיין עם השם שלי, נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי שוב ושוב בצורה סזיפית וחוזרת ללא שום סדר, בלי קשר מינימאלי בין המילים ובלי אסטטיקה בסיסית, ממש משהו כזה:

"זה לא הבלוג של נועם קוריס או שלא הבלוג של נועם קוריס או הבלוג של נועם קוריס לכאורה ולכאורה נועם קוריס והבלוג של נועם קוריס נועם קוריס עורך דין עו"ד נועם קוריס נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא נועם קוריס ה- עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב נועם קוריס רואה קיר קורס וקורא לנועם קוריס שיציל מהקיר הקורס כי נועם קוריס הוא עו"ד נועם קוריס משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון קורסון אוכל נועם קוריס, כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים או אולי נועם קוריס לא אוהב לאכול קוראסונים נועם קןריס בתל אביב נועם קוריס בפריז, נועם קוריס הולך ליד קיר אם תחפש את נועם קוריס אז תמצא את נועם קוריס במשרד עורכי דין נועם קוריס או נ. קוריס..."

בתור מקדם אתרים מיומן ובכדי ללכוד גם תוצאות חיפוש טועות שיכולות להיות קשורות בדרך כולשהי אל השם שלי, למשל במקרים שהגולשים הקלידו את שמי עם טעויות בהקלדה, אותו מקדם אתרים הזוי כתב את שמי שוב ושוב בשם חופש הביטוי הנודע, גם עם עשרות טעויות מכוונות וכל מיני עוויתות וגרסאות מגוחכות ומוזרות, למשל:

"קוריפ נועם נועם קוריסססס נועם טור נועם רותם נועם חומסקי נועם לניר נועם קוריסדיס נועם קודיס נועפ קוריס נועם קורים נועם קוריץ נוועם קוריס קווריס נועם נעם קוריס נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס נועםם קוריס נועם קוריסס נועם קורים נוועם קוריס נועם קוריס נ קורס נ קוריסס נועם קוריסק קריס קוריסים קוריסון קוריסו נוטם קוריס נורם קוריס נןעם קוריס נועם קוריצ קוריסלו נועם קוריס נועם רותם נועם קניאל קוריססס קוריס נוע אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..."

אותו מקדם אתרים אובססיבי המשיך לנסות להרשים אותי יום וליל ונכנס לאינספור פורמים טוקבקים וקבוצות באינטרנט, רק בכדי להציף בתגובות לא רלוונטיות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם המוני קישורים חוזרים לאתר הפיקטיבי שהקים לכבודי בכתובת נועם-קוריס.קום.

האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם הזוי החליט לקדם את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל בחיפושים הנושאים את השם "נועם קוריס", התחילו הגולשים למצוא את שמי בכל מקום באינטרנט עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס נועם קוריס בטוקבק כזה ונועם קוריס בקבוצה אחרת, נועם קוריס בפורום תביעות ייצוגיות נועם קוריס בפורום כלכלה, נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים משוחררים, נועם קוריס בפורום סטודנטים, נועם קוריס בפורום נשואים ונשואות, נועם קוריס בפורום גרושים גרושות, נועם קוריס בפורום מחשבים ואינטרנט, נועם קוריס בפורום דיני עבודה וזו רק ההתחלה...

בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך ואובססיבי שלא מסוגל להקפיד ולו על קמצוץ של טוב טעם או מינימום היגיינה וירטואלית.

ביני לביני היה נראה לי אפילו שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב תכנים לאתר האינטרנט שלי או תגובות באופן כללי, שיהיו מנוסחות ברמה גבוהה ואיכותית  יותר מיכולותיו של המקדם ההזוי...

אותו מקדם הזוי ואובססיבי לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך נחישות לא מובנת להוכיח לי שגוגל הוא לא יותר מרובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאות החיפוש בו אתר אינטרנט שכל מה שיש לו להציג זה את שם הערך שאותו חיפש הגולש, במגוון ואריאציות שונות וחסרות עניין או תוכן ממשי.

מסתבר, שבניגוד לגולשים בשר ודם גוגל אוהב ומציג אתרים שכל מה שיש להם להראות זה משהו בסגנון הזה:

"נועם-קוריס, קוריס נועם עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא נועם קוריס לכאורה אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..."

עבר עוד זמן ודעתי מטבעם של דברים לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.

לאחרונה הופתעתי לגלות שמקדם האתרים המעוות התחיל לקדם באתר הפיקטיבי שהקים תחת שמי מספר עורכי דין אחרים, דוגמת עו"ד יהונתן קלינגר השנוי במחלוקת שמפעיל לעצמו בלוג בשם 2jk.org ואתר אינטרנט נוסף בשם jonathanklinger.com , באתר שנושא את שמי קודם גם אתרו של עו"ד אביב איילון (שמפעיל את אתר דיני רשת לצד הטור שלו בYNET), כמו גם עו"ד רותם שפירא מהמשרד הצעיר  שפירא, פרידמן, צבר.

את עו"ד יהונתן קלינגר, עו"ד אביב איילון, עו"ד רותם שפירא לא שאלתי עדיין האם הם חושבים שזה חוקי ונכון שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות הזויות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה החבורה, עו"ד יהונתן קלינגר, עו"ד אביב איילון או השלישי עו"ד רותם שפירא נעזרים בקידום אתרים כל כך מגוחך, נמוך ולא מכובד, כמו זה שנעשה על ידי מקדם האתרים ההזוי.

נכון שיש מי שיאמר שאותו הזוי שמקדם אתרים של עורכי דין אכן הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות לא מובנות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר ופתאום זה גורם לך להרגיש מאוד חשוב, הרי שלדעתי אתר אינטרנט כזה ממילא לא באמת מעניין את הגולשים בשר ודם ולאורך הזמן ודרך השיפור במנוע החיפוש של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל...

אני כשלעצמי מניח שאת הגולשים בשר ודם שמחפשים את השם שלי, "נועם קוריס" במנוע החיפוש של גוגל יותר מעניין לראות את הבלוג האותנטי של נועם קוריס, או את הסקירות של תיקים מעניינים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי והצירופים האקראיים של השם נועם קוריס.

אחרי שכתבתי טיוטה לפוסט הזכירו לי חברים, שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר, אקדמיקס, ורידר, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, וואלה, NRG, או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולש הסביר מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס, שמופיעות באתר הפיקטיבי.

נראה גם, שמצגות של משרד נועם קוריס, נניח בנושא הרפורמה בהוצאה לפועל, הרמת המסך או חוק דואר זבל, פשוט ישביעו יותר את רצונו של גולש סביר בחיפוש אחר הערך  "נועם קוריס"..

מעניין לא פחות יהיה לראות מה יש לנועם קוריס לומר על רשת פייסבוק את הפוסטים של נועם קוריס בקפה דה מרקר, כמו גם - פרוטוקולים מועדת הכנסת בנושא חוק התקשורת או דיני המדע או חוק הגנת הפרטיות, בהם נועם קוריס השתתף.

אלו אומר ההיגיון, יעניינו יותר את הגולשים האנושיים שיחפשו את עו"ד נועם קוריס, ולא ההפניות אל האתרים של עוה"ד יהונתן קלינגר, רותם שפירא ואביב אילון.

דרך אגב, סביר להניח לפי אותו היגון שגולש דובר אנגלית, יתעניין בהמלצת הנספח הכלכלי הישראלי בהונג קונג שבחר להמליץ על שירותי משרד Noam Kuris, לחברות במזרח הרחוק שמעוניינות לעשות עסקים בישראל או רק לקבל בנושא יעוץ משפטי. גולש דובר אנגלית ימצא יותר עניין גם בקטגורית Noam kuris בבלוג, משיוכל למצוא באוסף וריאציות לא ברור של השם שלי noam kuris, kuris noam, noam kuris lawyer

הרי בסופו של יום, גוגל זה רק גוגל וגולשים שהם בני אדם הם גולשים שהם בני אדם והמסקנה הבלתי מעורערת היא שהכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לעורכי הדין השונים ולכל מקדמי האתרים, הטובים והטובים יותר.

ערן ורד עבריין או יהונתן קלינגר רשלן ?

ערן ורד עבריין או יהונתן קלינגר רשלן ?

בחודשים האחרונים הטריד ערן ורד מספר קציני בית משפט, את הצוות המנהלי של עורכי הדין ואפילו את בני משפחותיהם. את ההטרדות שביצע ורד הוא ביצע לדבריו על פי חוות דעתו של יהונתן קלינגר שלשיטתו הטרדות מסוג זה היו אמורות להיות מוגנת על ידי חופש הביטוי.

קציני בית המשפט פנו לקבלת צו מבית המשפט נגד ערן ורד ואכן בית המשפט פסק שיש לתת צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד, כאמור בפסק הדין ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן נגד ערן ורד.

צו למניעת הטרדה מאיימת דומה למדי להחלטה של בית המשפט לגבי ביצוע עבירה פלילית מסוג הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה שהעונש עליה מגיע לכדי שלוש שנות מאסר.

אומנם, באותו פסק הדין לא נאסר על כתיבת אמירות מטומטמות וסתמיות באינטרנט ולמשל חזרה ילדותית על שמו של אדם, אך בשורה התחתונה נקבע, כי לשיטתו של יהונתן קלינגר אין מקום בדמוקרטיה הישראלית ומרשו הוכתם בצו בעל גוון פלילי של מטרידן.

לא מיותר לציין, שנגד ערן ורד נפתחה במשטרה גם חקירה פלילית ומלבד החלטת בית המשפט שקיבעה את היותו מטרידן לא לגיטימי הרי שמרחפת מעליו גם העננה הפלילית וחקירת המשטרה נגדו עדיין בעיצומה.

מסתבר, שבין עם ערן ורד הוא עבריין פלילי ובין עם יהונתן קלינגר הוא פשוט עו"ד רשלן הרי שמעשיהם של השניים נפסלו על ידי גורמי החוק והמשפט בישראל.

המסקנות מהפרשה הן בראש ובראשונה שיש להיזהר מהמלצותיו של יהונתן קלינגר, שכן שכרונו של יהונתן קלינגר מחשיפה תקשורתית עלול בסבירות גבוה להביא את לקוחותיו לתיק במשטרה ולכתם פלילי שילווה אותם לעד.

אומנם, מייד לאחר שניתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד אץ לו רץ לו יהונתן קלינגר אל הבלוג שלו ושיקר בצורה מסלפת למה לדעתו יש נקודות זכות גם לטובתו בפסק הדין, אבל מי שבאמת נדפק מכל הסיפור הוא הלקוח שלו, ערן ורד שנשאר עם מאמר מתחנף של יהונתן קלינגר אבל גם עם צו מבית המשפט בישראל שקובע שהוא מטרידן לא לגיטימי, בצירוף חקירת משטרה פלילית שייתכן ותוביל אותו עד לכדי מאסר.

אז אנחנו לא יכולים לקבוע בצורה חד משמעית אם ערן ורד הוא עבריין או יהונתן קלינגר הוא רשלן ואולי בכלל התשובה הנכונה היא גם וגם אבל מה שבטוח זה ששני אלו לא מבינים שעוד פוסט בבלוג שלהם לא יציל אותם מהשטויות שהם עושים ושאומנם גלגלי הצדק במדינה פועלים לאט, אבל את חופש הביטוי הם נטשו מזמן ומה שנשאר לגביהם זה מה שתחליט המשטרה, בעיקר אחרי שבית המשפט כבר קבע מיהו ערן ורד, סתם מטרידן.

כישלון נוסף של יהונתן קלינגר - חופש הביטוי לא נועד בכדי להכשיר עבירות פליליות כהטרדה ואיומים

חופש הביטוי לא נועד בכדי להכשיר עבירות פליליות כהטרדה ואיומים.

מה משמעות הגבלת הביטוי על יהונתן קלינגר והאיסור על חברו ערן ורד להמשיך להטריד את קציני בית המשפט ובני משפחותיהם.

ניתוח לאור מתן צו למניעת הטרדה מאיימת בפסק הדין ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד

בפס"ד בתיק עו"ד לאה דורפמן נגד ערן ורד דחה בית המשפט את עמדתו של יהונתן קלינגר ואסר על ערן ורד להטריד את קציני בית המשפט והצוות המנהלי.

בית המשפט כבר קבע בעבר, שחופש הביטוי הנו חופש מהדרגה הנעלה ביותר ועל כן הוא משתרע על כל צורות הביטוי; חופש הביטוי כולל בחובו ביטוי של דעות מקובלות וגם של דעות חריגות; חופש הביטוי משתרע על פי פסיקות בית המשפט על דעות שאוהבים לשמוע וגם על דעות מרגיזות וסוטות. חופש הביטוי הוא החופש הכמעט מוחלט להביע דעות שונות ומנוגדות – כדברי השופט ברנן – "ללא מעצורים, ללא איסתניסטיות ופתוח לרווחה" "בפרשת New York Times v. Sullivan, 376 U.S. 254 (1964)).

למרות שבית שבית המשפט קבע שגבולות חופש הביטוי הוא העדר גבולות לחופש הביטוי, הרי שבמקרים חריגים, גם הלגיטימיות הבלתי נגמרת שנותן חופש הביטוי לשקר ולאמירת דברים שאינם אמת כאמור בבג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272), עדיין. חופש הביטוי לא מאפשר התנהגויות לא חברתיות שמגיעות לכדי פגיעה רצינית וחמורה באינטרס הציבורי.

בפס"ד ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד, גרר עו"ד יהונתן קלינגר את מרשו ערן ורד לפסיקה של צו למניעת הטרדה מאיימת נגדו, עד שבאותו הדיון הטילה כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק, צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד, שחלק מדרכי התבטאויותיו פסולות על פי ההחלטה, 'אינן ראויות' ואף בוגדות בחופש הביטוי, למרות חוות הדעת השגויה של יהונתן קלינגר.

באותו הדיון, דחה בית המשפט שוב את טענותיו של עו"ד יהונתן קלינגר וקבע שיש לתת צו נגד מרשו, האוסר על מרשו לפי חוק לבצע חלק מפעולותיו של ערן ורד, אותן נקבע שאסור לבצע במדינת ישראל, למרות הערך העליון השזור בחופש הביטוי.

בדיון המשותף בערעורים הפליליים בש"פ  5934/05 ובש"פ  6238/05 (מדינת ישראל נ' שי מלכה) הסביר בית המשפט העליון, כבוד הנשיא דאז, השופט אהרון ברק, כי:

"לא כל ביטוי הנופל לגדר היקפו של חופש הביטוי זוכה להגנתה של המדינה. עניין לנו באיזון (אופקי או אנכי) בין ערכים ואינטרסים מתנגשים. במסגרת איזון זה ניתן למשל להגביל את חופש הביטוי אם הפגיעה של הביטוי באינטרס הציבורי היא קשה, רצינית וחמורה, וקיימת הסתברות קרובה לוודאות כי מתן חופש לביטוי יביא לאותה פגיעה בכלל או בפרט."

בפסק דינו, הדגיש בית המשפט העליון שרק במקרים חריגים וצורמים בצורה קיצונית, בהם קיימת הסתברות שמגיעה לדרגת היתכנות של קרובה לוודאות שניצולו לרעה של חופש הביטוי יפגע בפועל באינטרס הציבורי, יגבל בית המשפט את החופש להתבטא בצו שיפוטי.

הטלת האיסורים על ידי בית המשפט, נגד דעותיו של יהונתן קלינגר ולאכזבתו של יהונתן קלינגר, מלמדים, כי אפילו בחופש שהנו ללא גבולות הצליח יהונתן קלינגר למצוא את הדרך המהווה ניצול לרעה של חופש הביטוי.

פעולותיו של ערן ורד מסתבר, אינן מוגנות במטרתו האמיתית של חופש הביטוי שכן מעשיו מנצלים לרעה את יסודות הדמוקרטיה ונראה שנועדו מלכתחילה בכדי לפגוע באינטרס הציבורי ובמהות הדמוקרטיה עצמה.

נזכיר שכדבריו של כבוד הנשיא אהרון ברק הערך העליון ממנו צמח חופש הביטוי הוא: "החופש של היחיד להגשים את עצמו; חופש הביטוי הוא החופש של היחיד (ראו: בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272)."

בית המשפט באותו עניין המשיך והסביר את קביעותיו לגבי גבולות חופש הביטוי.

בית המשפט קבע בפסק דינו, כי: "חופש הביטוי וההפגנה ניתן בישראל לכל. הוא מהווה את "ציפור נפשה" של הדמוקרטיה (הנשיא ש' אגרנט בע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פ"ד כב(2) 427, 435). יש לה "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם" (בג"ץ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 398)"

כותב גילוי הדעת הנו עורך דין ממשרד נועם קוריס ושות, עורכי דין

האמור אינו מהווה יעוץ משפטי

 

יהונתן קלינגר שוב נכשל

חופש הביטוי אינו יכול להכשיר עבירות פליליות של הטרדה ואיומים.

בית המשפט קבע גם, שהגבלה של חופש הביטוי תהא רק לאור פגיעה חמורה באינטרס הציבורי.

מה משמעות הגבלת הביטוי על יהונתן קלינגר והאיסור על חברו ערן ורד להמשיך להטריד את קציני בית המשפט ובני משפחותיהם.

שוב ביקורת נגד יהונתן קלינגר

בית המשפט יגביל את חופש הביטוי רק לאור פגיעה חמורה באינטרס הציבורי.

מה משמעות דחיית טענותיו של יהונתן קלינגר והאיסור בצו על חברו ערן ורד להמשיך להטריד את קציני בית המשפט ובני משפחותיהם.

ניתוח לאור מתן צו למניעת הטרדה מאיימת בפסק הדין ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד

לאחר שניתחנו את פס"ד בתיק עו"ד לאה דורפמן נגד ערן ורד בו דחה בית המשפט את עמדתו של יהונתן קלינגר ואסר על ערן ורד להטריד את קציני בית המשפט והצוות המנהלי, ניסנו להבין את המשמעויות של הצו לגבי התנהגותם של המשיבים.

חופש הביטוי משתרע על כל צורות הביטוי; הוא כולל בחובו ביטוי של דעות מקובלות ודעות חריגות; הוא משתרע על דעות שאוהבים לשמוע ועל דעות מרגיזות וסוטות. חופש הביטוי הוא החופש להביע דעת – כדברי השופט ברנן – "ללא מעצורים, ללא איסתניסטיות ופתוח לרווחה" "בפרשת New York Times v. Sullivan, 376 U.S. 254 (1964)).

  

למרות העדר גבולות חופש הביטוי, במקרים חריגים, גם הלגיטימיות שנותן חופש הביטוי לשקר ולאמירת דברים שאינם אמת כאמור בבג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272), לא מאפשר התנהגויות לא חברתיות שמגיעות לכדי פגיעה רצינית וחמורה באינטרס הציבורי.

בפס"ד ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד, הטילה כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק, צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד, שחלק מדרכי התבטאויותיו פסולות על פי ההחלטה, 'אינן ראויות' ואף בוגדות בחופש הביטוי.

באותו הדיון, דחה בית המשפט את טענותיו של עו"ד יהונתן קלינגר וקבע שיש לתת צו נגד מרשו, שיאסור עליו לבצע חלק מפעולותיו, אותן נאסר עליו להמשיך לבצע.

בדיון המשותף בערעורים הפליליים בש"פ  5934/05 ובש"פ  6238/05 (מדינת ישראל נ' שי מלכה) הסביר כבוד הנשיא, השופט אהרון ברק, כי:

"לא כל ביטוי הנופל לגדר היקפו של חופש הביטוי זוכה להגנתה של המדינה. ענין לנו באיזון (אופקי או אנכי) בין ערכים ואינטרסים מתנגשים. במסגרת איזון זה ניתן למשל להגביל את חופש הביטוי אם הפגיעה של הביטוי באינטרס הציבורי היא קשה, רצינית וחמורה, וקיימת הסתברות קרובה לוודאות כי מתן חופש לביטוי יביא לאותה פגיעה בכלל או בפרט."

הנשיא דאז, כבוד השופט אהרון ברק הדגיש בפסק דינו, שרק במקרי קיצון חריגים, בהם קיימת הסתברות קרובה לוודאות שהניצול לרעה של חופש הביטוי יפגע באינטרס הציבורי, יוגבל חופש הביטוי בצו שיפוטי.

הטלת האיסורים על ידי בית המשפט, נגד דעותיו של יהונתן קלינגר לימדו, כי אפילו בחופש שהנו ללא גבולות יש כאלו המוצאים את הדרך לנצלו לרעה ולבגוד במטרתו האמיתית של חופש הביטוי מנצלים לרעה את יסודות הדמוקרטיה, בכדי לפגוע באינטרס הציבורי ולמעשה במהות הדמוקרטיה עצמה.

נזכיר שהערך העליון ממנו צמח חופש הביטוי הוא: "החופש של היחיד להגשים את עצמו; חופש הביטוי הוא החופש של היחיד (ראו: בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272)."

בית המשפט באותו עניין עוד הסביר בקביעותיו על גבולות חופש הביטוי, כי: "חופש הביטוי וההפגנה ניתן בישראל לכל. הוא מהווה את "ציפור נפשה" של הדמוקרטיה (הנשיא ש' אגרנט בע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פ"ד כב(2) 427, 435). יש לה "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם" (בג"ץ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 398)"

הכותב הנו עורך דין ממשרד נועם קוריס ושות, עורכי דין

האמור אינו מהווה יעוץ משפטי

נ.ב.

לאחר כתיבת המאמר גילנו שהביקורת על ניצול לרעה של חופש הביטוי והתנהלות בלתי אתית של יהונתן קלינגר אינן דבר חדש.

מוזמנים לראות מה יש לעו"ד יאיר אולמרט לומר בנושא : כאן

למה לדעתנו יהונתן קלינגר פגע פגיעה חמורה באינטרס הציבורי ?

למה לדעתנו יהונתן קלינגר פגע פגיעה חמורה באינטרס הציבורי ?

ניתוח מעמיק של פס"ד עו"ד לאה דורפמן נגד ערן ורד בו דחה בית המשפט את עמדתו של יהונתן קלינגר ואסר על ערן ורד להטריד את קציני בית המשפט והצוות המנהלי תוך חציית גבולות חופש הביטוי וניצול לרעה של עקרונות הדמוקרטיה, כנגד קציני בית משפט ובני משפחותיהם.

חופש הביטוי משתרע על כל צורות הביטוי; הוא כולל בחובו ביטוי של דעות מקובלות ודעות חריגות; הוא משתרע על דעות שאוהבים לשמוע ועל דעות מרגיזות וסוטות. חופש הביטוי הוא החופש להביע דעת – כדברי השופט ברנן – "ללא מעצורים, ללא איסתניסטיות ופתוח לרווחה" "בפרשת New York Times v. Sullivan, 376 U.S. 254 (1964)).

אף על פי כן, במקרים חריגים, גם הלגיטימיות שנותן חופש הביטוי לשקר כאמור בבג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272), לא מאפשר התנהגויות לא חברתיות שמגיעות לכדי פגיעה רצינית וחמורה באינטרס הציבורי.

בפס"ד ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד, הטילה כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק, צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד, שחלק מדרכי התבטאויותיו פסולות על פי ההחלטה, 'אינן ראויות' ואף בוגדות בחופש הביטוי.

באותו הדיון, דחה בית המשפט את טענותיו של עו"ד יהונתן קלינגר וקבע שיש לתת צו נגד מרשו, שיאסור עליו לבצע חלק מפעולותיו, אותן נאסר עליו להמשיך לבצע.

בדיון המשותף בערעורים הפליליים בש"פ  5934/05 ובש"פ  6238/05 (מדינת ישראל נ' שי מלכה) הסביר כבוד הנשיא, השופט אהרון ברק, כי:

"לא כל ביטוי הנופל לגדר היקפו של חופש הביטוי זוכה להגנתה של המדינה. ענין לנו באיזון (אופקי או אנכי) בין ערכים ואינטרסים מתנגשים. במסגרת איזון זה ניתן למשל להגביל את חופש הביטוי אם הפגיעה של הביטוי באינטרס הציבורי היא קשה, רצינית וחמורה, וקיימת הסתברות קרובה לוודאות כי מתן חופש לביטוי יביא לאותה פגיעה בכלל או בפרט."

כבוד הנשיא ברק הדגיש בפסק דינו, שרק במקרי קיצון חריגים, בהם קיימת הסתברות קרובה לוודאות שהניצול לרעה של חופש הביטוי יפגע באינטרס הציבורי, יוגבל חופש הביטוי בצו שיפוטי.

הטלת האיסורים על ידי בית המשפט, נגד דעותיו של יהונתן קלינגר וחברו המטרידן לימדו, כי אפילו בחופש שהנו ללא גבולות יש כאלו המוצאים את הדרך לנצלו לרעה ולבגוד במטרתו האמיתית של חופש הביטוי.

נזכיר שהערך העליון ממנו צמח חופש הביטוי הוא: "החופש של היחיד להגשים את עצמו; חופש הביטוי הוא החופש של היחיד (ראו: בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272)."

בית המשפט באותו עניין עוד הסביר בקביעותיו על גבולות חופש הביטוי, כי: "חופש הביטוי וההפגנה ניתן בישראל לכל. הוא מהווה את "ציפור נפשה" של הדמוקרטיה (הנשיא ש' אגרנט בע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פ"ד כב(2) 427, 435). יש לה "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם" (בג"ץ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 398)"

הכותב הנו עורך דין ממשרד נועם קוריס ושות, עורכי דין

האמור אינו מהווה יעוץ משפטי

למה עורכי הדין מוקעים את יהונתן קלינגר ?

האם דרך התנהלותו של יהונתן קלינגר פסולה וראויה לכל גנאי ולכן יהונתן קלינגר שוב ספג ביקורת נוקבת מהקהילה המשפטית שרואה בו אדם לא אתי שרודף פרסום בכל מחיר, כך לפחות ניתח אותו עורך דין יאיר אולמרט בפוסט שכתב בקפה דה מרקר-

שניסיונך הבלתי אתי (מבחינת נוהגי הרשת) לעשות אאוטניג למגיבים אצלך הוא בעיני אות ועדות לרמה מוסרית נמוכה המשליכה מן הסתם על יכולתך לראות נכוחה את תמונת המצב המשפטית. לעולם לימדתי את תלמידיי במקצוע (חלקם כבר יושבים על כס השיפוט או בדרך לשם) שרמת מוסר גבוהה היא תנאי הכרחי להבנת הייסודות עליהם מושתת הסדר החברתי הידוע כדין. לא בכדי השיעורים הראשונים במשפטים הם בתורת המוסר ובפילוסופיה של המשפט. נראה לי, עם כל הכבוד הראוי, שכבר שם אבדה לך דרכך.
 
הייתכן שזו הסיבה שאתה שורץ בלוגוספירה אובססיבי? הייתכן שהפירסום שאתה מבקש לעצמך (פעמים כמתחנן לתשומת לב) נועד להשלים את החוסרים האינהרנטים הטבועים בדרכי פעולותך?

אז מישהו יוכל לומר לנו למה עורכי הדין מוקיעים מהקהילה את יהונתן קלינגר

יהונתן קלינגר מנצל לרעה את חופש הביטוי

בית המשפט קבע:  ערן ורד מנצל לרעה את חופש הביטוי, בצו הטרדה מאיימת שהוצא נגדו נקבע עוד: אסור לערן ורד לשלוח דואר אלקטרוני למבקשים, למשך 6 חודשים לפחות.

בהחלטה שהותרה לפרסום בימים אלו, קבע בית השלום בתל אביב (כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק) במסגרת תיק הטרדה מאיימת ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד (ה"ט 30520-09-10), כי התנהגותו של ערן ורד או לפחות חלק ממעשיו, מהווים הטרדה מאיימת נגד קציני בית המשפט וכנגד הצוות המנהלי.

בית המשפט ביקר גם את ההטרדות שביצע ורד בקשר עם קטינים, בני משפחות המבקשים ואסר עליו בצו להמשיך במעשיו הפוגעים בקטינים.

נזכיר שאת ההטרדות המאיימות של ערן ורד, כנגד צוות משרד קציני בית המשפט ובני משפחותיהם החל, לאור סברתו של ערן ורד, שאין לחסום את תופעת הספאם בפייסבוק למרות דעתם של מומחי משפט ועורכי דין שונים, בהתאם לפרשנות שניתנה לחוק.

,

ורד סירב גם לקבל את העובדה, שעל אף המחלוקת שפרצה בין עורכי דין ומשפטנים לגבי פרשנות חוק דואר הזבל, עדיין ברור שפעולות משרד עורכי הדין, נעשו כדין, אף לדעתו של עורך הדין של ורד, עו"ד שבז גם הוא לגבולות חופש הביטוי-  יהונתן קלינגר.

יהונתן קלינגר מעודד פגיעה בקטינים

בית המשפט קבע: ניתן צו הטרדה מאיימת נגד מטרידן באינטרנט ונאסר עליו לשלוח דואר אלקטרוני, למשך 6 חודשים.

בהחלטה שהותרה לפרסום בימים אלו, קבע בית השלום בתל אביב (כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק) במסגרת תיק הטרדה מאיימת ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד (ה"ט 30520-09-10), כי התנהגותו של ערן ורד או לפחות חלק ממעשיו, מהווים הטרדה מאיימת נגד חמישה מבקשים לפחות, שפנו לאור מעשיו של ורד לקבלת צו הגנה מבית המשפט.

בית המשפט ביקר את ההטרדות שביצע ורד בקשר עם קטינים, בני משפחות המבקשים ואסר עליו בצו להמשיך במעשיו הפוגעים בקטינים.

ההטרדות החוזרות של ערן ורד, כנגד צוות משרד עורכי הדין ובני משפחותיהם החלו, לאור סברתו של ערן ורד, שאין לחסום את תופעת הספאם בפייסבוק למרות דעתם של מומחי משפט ועורכי דין שונים, בהתאם לפרשנות שניתנה לחוק.

,

ורד סירב גם לקבל את העובדה, שעל אף המחלוקת שפרצה בין עורכי דין ומשפטנים לגבי פרשנות חוק דואר הזבל, עדיין ברור שפעולות משרד עורכי הדין, נעשו כדין, אף לדעתו של עורכי הדין של ורד, דוגמת עו"ד יהונתן קלינגר.

חוות דעת טכנולוגית אף לימדה, שמבחינה טכנית, הטענה כאילו עורכי הדין או מי מלקוחותיהם הצטרפו מרצונם לקבוצות האירועים, אינה נכונה מבחינה טכנולוגית והשליטה האם לשלוח הודעות ספאם למשתמשי הפייסבוק או אם להימנע מכך, נמצאת בידיהם של מנהלי האירועים.

ערן ורד, נגדו נתן בית המשפט את צו ההטרדה המאיימת, הסתייע כאמור בעו"ד יהונתן קלינגר שהתעקש בצורה תמוהה, שאין פסול לנקוט במעשים שיש בהם פגיעה בקטינים, עד כדי שסירב לגבולות שנועדו למנוע ניצול לרעה, של חופש הביטוי.

עוד דרש עו"ד קלינגר מהטעמים ששמר עימו, להעדיף הטרדות הפוגעות בבני המשפחות של קציני בית המשפט, על פני פעולות משפטיות חוקיות, שהיה יכול לנקוט לכאורה לשיטתו, על פי דין.

בית המשפט עוד התריע בפני ערן ורד, כי גם פרסומיו שאינם מהווים הטרדה מאיימת אינם בהכרח ראויים והסביר שגם אלו "יכלו להיעשות בדרך אחרת".

בהחלטתו קבע בית המשפט שלטענת ערן ורד בפניו, ניסה ורד לטעון, שאין להגדירו עד אותו הרגע במהלך המשפט כעבריין, שכן באותה העת עדיין לא הורשע ורד על פי דין, על ידי בית המשפט.

בשל אופיו המיוחד של הליך צו ההטרדה המאיימת, בית המשפט לא נכנס לדקויות בדיקת אי אמיתות פרסומיו של ערן ורד במקרה הפרטיקולארי שהובא בפניו, אך בכל מקרה יאמר שהרשת חברתית פייסבוק החליטה ממילא להסיר את פרסומיו של ערן ורד ולהזהיר אותו לאור הקבוצה שהקים, כיוון שממילא מעשיו היו פסולים גם לדעתה.

בית המשפט נתן כנגד ערן ורד גם, צו למניעת הטרדה מאיימת שאוסר עליו לפנות אל המבקשים באמצעות המייל והטלפון, וכן קבע שלפחות חלק מפרסומיו מהווה שימוש לרעה בחופש הביטוי.

"לאור כל האמור לעיל ניתן צו, שתוקפו 6 חודשים מהיום, האוסר על המשיב לפנות למשרד המבקש או למי מהמבקשים בדואר אלקטרוני או טלפונית, וכן אוסר עליו לפרסם תמונות או לינקים לתמונות הכוללות צילום של קטין מחשבון הפייסבוק של המבקש."

בית המשפט ציין, שפניות אל משרד עורכי דין נ. קוריס ושות' באמצעות המייל או הטלפון ממילא לא נועדו עבור ורד, אלא נועדו על מנת לקבל יעוץ משפטי